הַַשֵֵּּׁׁם הָָאֲֲמִִתִִּּי שֶֶׁׁלִִּּי הוּּא אָָנָָה גְְרִִין,
אֲֲבָָל מֵֵהַַיּּוֹֹם שֶֶׁׁהַַחַַיִִּּים שֶֶׁׁלִִּּי הִִתְְהַַפְְּּכוּּ, קוֹֹרְאִִים לִִי... אָָנָָה קָָדַַבְְּּרָָה.
לְכָל חַיַּת מַחְמָד בְּמוֹעֲדוֹן היָרֵחַַ המַַָָּלֵא יֵשׁ קֶסֶם מִשֶּׁלָּהּ.
רַק אָנָה עֲדַיִן אֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הַכּוֹחַ הַמְּיֻחָד שֶׁל קוֹסְמוֹ, הֶֶחָָתוּל שֶׁלָּהּ.
כַּאֲשֶׁר נִשְׁקֶפֶת לוֹ סַַכָָּנָָה אֲֲמִִתִִּית הִיא מְנַסָּה לְהַסְתִּיר אוֹתוֹ, וְאָז הִיא מְגַלָּה שֶׁהֶחָתוּל שֶׁלָּהּ הוּא לֹא רַק אַלּוּף הַמַּחְבּוֹאִים אֶלָּא שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ הִיא תַּגִּיעַ לְאִי קָָסוּם
וְאוּלַי אֲפִלּוּ תַּצְלִיחַ לַעֲזֹר לַמּוֹרָה שֶׁלָּהּ לְהִתְאַחֵד עִם חֲבֵרָה אֲבוּדָה!
אנָָהָָ קדָָבַַרְְָָּּה הִיא סִדְרַת סְפָרִים מַצְלִיחָה שֶׁמְּכַכֶּבֶת בְּרֹאשׁ רְשִׁימוֹת רַבֵּי –הַמֶּכֶר בִּסְפָרַד.
זֶהוּ הַסֵּפֶר הַחֲמִישִׁי בַּסִּדְרָה. קָדְמוּ לוֹ מוֹֹעֲֲדוֹֹן הַַיָָּּרֵֵחַַ הַַמָָּּלֵֵא, בְְּּעָָיָָה עִִם כְְּּנָָפַַיִִם, מִִפְְלצֶֶֶֶת בָָּּאַַמְְבַּּטְְיָה וּמְְסִִבָָּּה בַַּּחֲֲצוֹֹת הַַלַַּּיְלָָה.