שמעון ריקלין (נולד ב־1953 בירושלים) למד פסיכולוגיה, ערבית ובימוי-תיאטרון באוניברסיטת תל-אביב. מאז שהצליח לפרוץ את מכסה מכונת-הכתיבה של אמו (בגיל 10) החל לכתוב בעיקר דרמה, בעיקר תסכיתי רדיו שעליהם גדל; הם אהבתו הגדולה ובמשך מספר שנים היו גם פרנסתו. משנוכח לדעת שצורת הכתיבה הדרמטית היא שימושית ביותר, ניסה את כוחו בכתיבה לקולנוע (השתתף בכתיבת תסריטים ל"חיוך הגדי" ע"פ ספרו של דויד גרוסמן, וכן לסרטים דוקומנטריים) לתיאטרון (להצגות ילדים) וגם לטלוויזיה. לכתיבת פרוזה הגיע כשנוכח שהשורות מתארכות לו, וכשחש צורך מוזר לתאר את המתרחש מעבר לדיאלוג ולהוראות בימוי. סיפורו הראשון התפרסם בתחרות הסיפור הקצר הראשונה של "הארץ", הנובלה "שאול" התפרסמה בכתב העת "אלפיים", סיפור נוסף זכה בפרס בתחרות "כתוב". ספר ילדים שלו שירה של הים יצא בהוצאת עם עובד. תום הילדות הוא ספרו הראשון למבוגרים. לפרנסתו הוא עורך ספרים של אחרים.
צילום: פראנס לבה-נדב