"נסיונה של ישראל בפיתוח מדינת רווחה הוא מרתק: גם משום שתהליך התפתחותה דמה לתהליכים במדינות אחרות, גדולות יותר וותיקות יותר, וגם בגלל הנסיבות המיוחדות שליוו את הקמתה והתפתחותה. כמדינה חדשה שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה, הצטרפה מדינת ישראל אל קבוצה של מדינות רווחה סוציאל-דמוקרטיות, ופיתחה מערכת מקיפה של שירותי ביטחון סוציאלי מודרניים. תהליך זה שארך במדינות אחרות כשלוש מאות שנה, מאז הנהגתם של חוקי העניים במאות ה-16 וה-17, נדחס במדינת ישראל לתקופה קצרה של כשלושים שנה."
מן המבוא לספר:
הפרופסורים אברהם דורון ורלף קרמר – שני מומחים בינלאומיים בנושאי הרווחה והביטחון הסוציאלי – פורשים בספרם החלוצי את יסודותיה ורכיביה של מדינת הרווחה הישראלית. הם מתארים את ההישגים הכבירים שהושגו בתחומים אלה אך מדגישים את המכשולים שמציגה כלכלת השוק שאינה מרוסנת על המשך פיתוחה וקידומה של מערכת משוכללת ומורכבת זו.
המדיניות החברתית של מדינת ישראל, גורסים המחברים, מצויה בצומת חשובה ומכרעת. מאז 1978 ניכרת מגמה של עצירת פיתוחה וצמיחתה של מדינת הרווחה בישראל. צמצום מערכת הביטחון הסוציאלי עלול לפגוע ברמת האינטגרציה של החברה בישראל ולהגביל את מידת השתתפותן של קבוצות אזרחים רבות יותר בחיי החברה והפוליטיקה של המדינה.