ברל כצנלסון (1887-1944) נולד בבלירוסיה למשפחת אורתודוכסית. אביו היה חבר ב"חובבי ציון" וחלום הציונות פיכה בו מילדות. הוא עלה לארץ ישראל ב-1908, עבד בפתח-תקווה והתגורר שם יחד עם ברנר וגורדון, בהם מצא חברים בנפש וברוח. הוא סייע בהקמתן של הסתדרויות פועלים חקלאיות רבות בגליל וביהודה. כצנלסון סייע בהקמת "המשביר לצרכן" ו"קופת חולים" . הוא חיבר את מצעה של מפלגת אחדות העבודה והיה עורך עיתון ההסתדרות. כצנלסון עיצב את עיתון "דבר" כעמוד התווך הרוחני לתנועת העבודה. בניגוד למרבית חברי תנועת העבודה, תמך בשמירת השבת והחגים וכן היה אחד התומכים הגדולים בעלייה הבלתי-לגאלית לישראל. את חזונו על מדינת ישראל לא לראות ומת ב-1944 . ספרו עד פנה היום בעריכת מוקי צור מרכז את מכתביו, נאומיו, נאומיו והספדיו.