בזעיר אנפין

ירמי פינקוס>>

 "זייפלד, זייפלד," נהמה הזקנה, "מי הכניס להם את הזייפלד הזאת לראש"? 


 1989, שלהי פריחתו של המסחר הזעיר בארץ. כדרכם מדי שנה בשנה מתכננים יוסף צינמן, חנווני תל אביבי אמיד, ואשתו האהובה ציפי, לצאת בסוכות לנופש בעיירה זייפלד שבהרי טירול. אלא שהפעם מחליטה ציפי שאחותה דבורה זלצמן, המתפרנסת בדוחק מפרפומריה כושלת, חייבת להצטרף לנסיעה ויהי מה.

עד מהרה מסתפחים לתוכנית עוד ועוד קרובי משפחה, וכדי לקושש את הכסף הנחוץ לטיול, הם נכנסים עם ציפי הנמרצת לעסקי הביגוד העממי ותצוגות האופנה לוועדי עובדים. הקיץ העומד בפתח מבטיח אמנם רווחים נאים, אך ככל שקרבים גיבורי הספר ליעדם, כן הם מסתבכים והולכים ברשת נפתלת של יצרים ותככים משפחתיים.

ירמי פינקוס, מאייר וסופר, מפליא לטוות כאן טרגדיה קומית רבת-משתתפים על רקע החיים השוקקים בתל אביב הזעיר-בורגנית של שנות השמונים.

ספרו הראשון, הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט זכה בפרס ספיר לספר ביכורים בשנת 2009.




קרא עוד  >
65.80    מחיר מקורי לפני הנחה94.00 
30% הנחה ללקוחות האתר בלבד :)

ספרים נוספים של הסופר/ת

  
המלצות

 לפארק המים של קיבוץ שפיים יש מקום מרכזי ברומן בזעיר אנפין. בזמן הכתיבה חזר המאייר והסופר ירמי פינקוס שלוש פעמים לפארק שבו עבד כרוכל בקיץ 1989. הצלמת סוזנה לאוטרבאך התלוותה לאחד הביקורים, וזה הניב סדרת תצלומים ואיורים, כמה מהם מובאים כאן.


.


 בזעיר אנפין מאת ירמי פינקוס / טרגדיה קומית רבת-משתתפים
פרק ראשון באתר ספרים

 "קחו את מאיר שלו, הוסיפו נגיעות ש"י עגנון וקורט מרומן גארי, והנה לכם מרקחת שהיא תענוג צרוף לכל אוהבי הספרות."
אהוד מקסימוב, מקור ראשון,
דצמבר 2012.

 "שורה תחתונה - ספר שכולו הנאה וקסם יומיומי, שמדביק חיוך על הפנים."
אורית הראל, מוטקה,
אוקטובר 2012.

 "הקריאה ב"בזעיר אנפין", הרומאן השני של ירמי פינקוס, אם להשתמש במילה מרכזית מהספר עצמו, היא תענוג."
דוד הדר, הארץ,
ספטמבר 2012.

 "ירמי פינקוס, מאייר וסופר, מפליא לטוות בספרו "בזעיר אנפין" טרגדיה קומית רבת משתתפים..."
מומלתי השבוע / שיחת העיר.
יולי, 2012.

 "ירמי פינקוס חוזר לשנות השמונים ומשרטט סיפור פרובינציאלי בשפה של פעם. והוא עושה את זה אלף-אלף."
מוצ"ש / מקור ראשון,
יולי 2012.

 "מותק של ספר, שהוא הצדעה חיננית לתל אביב של סוף שנות השמונים"
ענת בר-לב אפרתי, לאשה,
יולי 2012.

 "פינקוס הופך את הדינמיקה המשפחתית הישראלית לעסק בזעיר אנפין."
יובל אביבי, time out,
יוני 2012.

 "ואיזו חגיגה זו! משולחת רסן, אירונית ומצחיקה עד מאוד. כבר זמן רב לא קראתי ספר שהכריע אותי תכופות בפרצי צחוק בלתי נשלטים. ההומור של הספר ממזג את דקות ההבחנה של פיליפ רות, את הפראות הגרוטסקית של חנוך לוין ואת המלנכוליה הדקה של אפרים קישון." 
עמרי הרצוג, ספרים / הארץ, יוני 2012.

 "ירמי פינקוס חודר לקרביים של האשכנזיות. לא קל לקרוא על אנשים שקשה לחבב, אבל במקרה שלפנינו זה שווה את המאמץ."
רן בן-נון, 24 שעות,
ידיעות אחרונות, יוני 2012.

קרא עוד >