מגילת אסתר ידועה וחביבה על עם ישראל אולי יותר מכל שאר ספרי המקרא, היא מספרת את סיפור מקורו של חג הפורים, מלמדת כיצד לחגוג אותו וקובעת את חובת שמירתו לדורות. מי שמכיר את חג הפורים מכיר את סיפור אסתר. אפשר לומר שאלמלא חג הפורים ייתכן שהמגילה כלל לא היתה נכללת בתנ''ך, כי סיפור מרדכי ואסתר נשמר רק במגילת אסתר ואין לו רמז ביתר ספרי המקרא או בספרים החיצוניים.
הסיפור שמספרת המגילה חסר סבירות היסטורית וחוקרים רבים מסכימים כיום שיש לראותו כסיפור דמיוני, כמוהו כסיפורים אחרים שרווחו בין היהודים בארץ ישראל ובגולה בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית. נראה שהסיפור היה מוכר בגרסות שונות, או שעבר כמה שלבי התפתחות, בטרם נכרך עם חג הפורים ושולב במקרא.
מגילת אסתר היא החילונית שבין ספרי המקרא, ואין בה כל אזכור לשמו של האל, למקדש, לתפילה או למנהגים אופייניים ליהדות. עם זאת, מבין כל ספרי המקרא שמחוץ לתורה, המגילה היא היחידה שמציגה את מקורותיו של חג חדש. מסיבה זו צריכה המגילה להחשב ספר 'דתי'. עניינה העיקרי, עצם ההצדקה לקיומה, הוא מיסודו של חג הפורים.
לא ניתן לדעת מה קדם למה, החג או סיפור המגילה, אך ברור ששניהם קשורים זה בזה בקשר אמיץ.
מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.