זה היה ליל דצמבר סוער. בפּיאנו-בּר שליו, בשולי מושבה נידחת, עומד ג'ו אוחנה מאחורי הדלפק, ואתו הפסנתרן שלו וטבח ערבי צעיר. אל המקום נקלעת חבורה של ארבעה גברים ושתי נשים בדרכם חזרה לתל אביב. בעל הבית כבר רוצה לסגור וללכת הביתה, אבל החבורה מתעקשת להישאר ולשתות, דווקא אצלו. השעה מתאחרת. בחוץ גשם נורא, ובִּפנים, עם האלכוהול או בלעדיו, נפרצים הסכרים.