יאקוב, חניך במוסד לנערים המכשיר את תלמידיו להיות משרתים, מעלה על הכתב את חוויותיו ומחשבותיו. מקום משונה הוא המוסד הזה: מוריו נעלמים מסיבות לא-ברורות, ואולי הם שקועים בתרדמה, וחניכיו לומדים מעט מאוד – לשרת ולציית ולא לסור ימין ושמאל מתקנות המוסד. מן הרשימות, הכתובות לכאורה בתמימות, מצטייר עולם סגור ומורכב מאוד, ספק דמיוני ספק ממשי, ספק גרוטסקי ומבדח, ספק מבהיל ומדכדך – עולמו הטיפוסי, המטורף והאמיתי כל כך, של רוברט ואלזר, הסופר השווייצי, שיצירתו תוספת מקום יחיד ומיוחד בספרות המאה העשרים.