בין עבודה מזדמנת אחת לאחרת, כולן בתנאים לא תנאים, יהושע חולם להיות יום אחד – ורצוי בהקדם – משורר מפורסם; כזה שמדברים עליו, מראיינים אותו, עושים סרטים על חייו. בינתיים, בדירה קטנה שהוא מתקשה לשלם עליה, הוא מקליד בלילות את שיריו במכונת כתיבה עתיקה (את המחשב הוא מדליק רק כדי לצפות בפורנו), ובימים הוא מתכנן מה יעשה במקדמה העצומה שיזכה בה עוד לפני התהילה. הוא מחליף עבודות, חורק שיניים במהלכן וחולם בו בזמן. כדי שספר שיריו יראה אור יעשה הכול, אלא אם כן מצפונו יעצור אותו.
אבל מה קורה לו כשהוא פוגש רקדנית חושנית שמתפרנסת ממופעי חשפנות באירועים פרטיים? האם היא תסיט אותו מדרכו או להפך, תעזור לו לממש את חלומו הגדול?
אלי שמואלי, זוכה מלגת "פרדס", מפליא לתאר בישירות את המאבק היום־יומי שבין ייאוש לתקווה, וכמה נחישות נחוצה אז כדי להיאחז בחלום גדול – כזה שגם אם אין לדעת מה תהיה אחריתו, אי אפשר בשום פנים להרפות ממנו.