מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלווית אמו, ורוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף-על-פי-כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו.
הזר, שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב־1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נתלו בו כבאחת מאותן יצירות מושלמות וחשובות, הבאות לעולם בנקודות-מפנה של ההיסטוריה כדי להעיד על קיומו של קרע ולתת את תמציתה של רגישות חדשה" (רילאן בארת).
לתרגום העברי החדש של הזר צורפה גם מסה מפורסמת של קאמי, השיבה לטיפזה - מסה הפותחת לקורא עוד אשנב להציץ דרכו אל עולמו האישי, הרגשי וההגותי, של מחבר הזר.