למרטין סנטומה, פקיד אלמן העומד לצאת לגמלאות, ימלאו בקרוב חמישים והוא מתחיל לכתוב יומן אינטימי, לתעד לעצמו את השלב המעיק הזה בחייו: בניו גדלו והם חיים את חייהם העצמאיים, מאחוריו תקוות נעורים שלא הצליח להגשימן ושנים רבות של עבודה משרדית אפורה. לפניו הרבה זמן פנוי, שהוא משתוקק לו ועם זאת חרד שלא ידע למלאו בתוכן משמעותי. ואז מופיעה בחייו אשה צעירה, ובינו לבינה נקשר קשר אהבה עדין ויפה. ההווה מתמלא נועם, העתיד צופן אפשרויות חדשות, ואפילו תוויו המרירים של העבר מתרככים מעט. אבל אין זו אלא הפוגה, שעת-חסד קצרה, שאסון קוטע אותה והופך את הדברים על פיהם.