שני רומנים אוטוביוגרפיים קצרים ומבריקים של אחד מחשובי הסופרים הרוסים במאה העשרים, שנאלץ לגלות מברית-המועצות בשל התנגדותו למשטר הסובייטי.
הרומן הראשון, אנחנו ושכמותנו, מתאר את חיי המספר במולדתו המתנכרת לו ולכתיבתו; במרכזו של השני, בארץ ניכר, עומדת מארוּסיה, אשה סובייטית קלת-דעת ומלאה חיים, המתגלגלת כמעט שלא מרצונה לגלוּת ניו-יורק, שם היא מתוודעת למספר ומנהלת איתו קשר של ספק ידידות ספק אהבה עצובה, שאינה באה לידי מימוש.
דוֹבלטוֹב הוא סופר חכם ומצחיק להפליא, ששום דבר אנושי אינו זר לו. בנושאים הכאובים ביותר – רדיפות משטר הדיכוי הסובייטי, יסורי ההגירה, התלישות, הגעגועים, האובדן – הוא נוגע בקלילות, בסלחנות מלאה חום אנושי, הומור וחמלה, ההופכים את הקריאה לחוויה משעשעת ומכמירת-לב, ומעמידים אותו לצד טובי הסופרים של המסורת הרוסית הגדולה.