יון הדואר האמיץ
צ'יטרה-גריבה - סיפורו של יון
דהאן גופל מוקרג'י. תירגם מאנגלית: מאיר שלו. הוצאת עם עובד, 117 עמ', 69 שקלים
לא לעתים קרובות זוכים בימינו מתרגמים של ספרי ילדים ונוער לאור-זרקורים. בדרך כלל הם שקופים, מעין שנאי חרישי שנועד להעביר את הסיפור לשפתנו בלי שהקוראים הצעירים יחושו בנוכחותם, בזיעת התרגום, בשאלות שהתעוררו במהלכו ובבחירותיהם הייחודיות. לא תמיד היה כך. בתחילת דרכה של ספרות הילדים העברית היתה למתרגם יוקרה תרבותית רבה והוא נחשב לבעל טעם, ידע ספרותי וכישרון, ובעל היכרות עמוקה עם השפה העברית המתהווה בארץ-ישראל כ"שפת אם". יוקרה זו של המתרגמים הגיעה בדרך כלל מבחוץ, משדה הספרות והשירה למבוגרים. משוררים וסופרים מובילים לקחו על עצמם בתקופת היישוב לבחור ולתרגם לעברית (הרבה פעמים ביד חופשית מאוד ובווירטואוזיות לשונית מודגשת) טקסטים לילדים - בעיקר מרוסית, גרמנית, אנגלית ויידיש - כחלק מן הפרויקט של בניית התרבות העברית החדשה בפלשתינה-א"י. ח"נ ביאליק, יעקב פיכמן, שמשון מלצר, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי - הם מקצת השמות הבולטים בפעילות ספרותית זו.
בתרגום החדש לספר "Gay-Neck: The Story of a Pigeon" (ניו-יורק 1927), מאת סופר הילדים ההודי הידוע ביותר במערב, דהאן גופל מוקרג'י (שכתב באנגלית על הודו ועל הינדואיזם בשנות ה-20 ותחילת שנות ה-30, עוד לפני שהודו השתחררה מכבלי הקולוניאליזם הבריטי), מחזיר מאיר שלו את המתרגם לקדמת הבמה. תוך התבססות על המוניטין שלו, הן בתחום הכתיבה לילדים והן בכתיבה למבוגרים, משמש כאן מאיר שלו כלקטור וכמתווך; כמי שהציע להוצאה לתרגם מחדש ספר שראה אור בעברית בימי ילדותו ומתוך עניין ספרותי מיוחד ומוכח שיש לו בבעלי כנף (ל"יונה ונער" מתייחס שלו ב"הקדמת המתרגם"), וכמובן כמי שמנצל את כישוריו הספרותיים לתרגום קולח, בהיר ויפה.
הספר היפה והמרתק הזה, שראה אור לראשונה בעברית בתרגומו של ירוחם לוריא ב-1951 (אז נקרא הספר "עלילות ססגרון"), שייך למקום אחר ולזמן אחר: הודו בעשור הראשון של המאה ה-20, בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא עוסק בטבע: בבעלי-חיים ובעיקר בעלי-כנף, בבני אדם ובמרחבים המגוונים שלו: העיר כלכתה הצפופה, הג'ונגל והרי ההימלאיה ועד אירופה הקרה ושסועת המלחמה; בחיי משפחה בכלכתה, בשלוות נזירים טיבטים המתבודדים בהרי ההימלאיה, ובנזקי המלחמה המודרנית באירופה. כל אלה מתוארים להפליא בתוך סיפור הרפתקה המסופר מפי שניים: נער מכלכותה, מגדל ומאלף יונים, ויון-הדואר האמיץ שלו, צ'יטרה-גריבה.
זהו סיפור חניכה, של שניים: חניכתו של היון צ'יטרה-גריבה, שנולד וגדל בין יוני דואר שגידל המספר והפך ליון מוביל, אמיץ ומוכשר המשרה אומץ גם על אחרים, בני להקתו ובני אדם. בשל המוניטין הגבוהים שלו הוא מגויס במלחמת העולם הראשונה לצבא הודו הנלחם בצרפת על מנת להעביר הודעות אל מעבר לקווי האויב. שם, בשדה הקרב הנורא המתואר דרך עיניו, הוא מצליח להעביר ידיעה חשובה וגורלית אך נפגע, פיסית ונפשית. סופו של הסיפור הוא החזרה להודו ושיקומו של היון מנזקי המלחמה: פצעי הפחד והשנאה.
סיפור החניכה השני הוא כמובן סיפורו של הנער-המספר, שדרך טיפולו ודאגתו ליון שלו הוא חווה שיעור על גדילה רוחנית, דרך חיפוש מתמיד אחר אומץ, נדיבות, שלווה ושלום.