ספר זה עוסק בבעיות ציבור ישראליות על דרך הניתוח הפילוסופי ולאורן של פילוסופיות המוסר, המדינה והמשפט. הערכים המהותיים המנחים את הדיונים בספר הם ערכי כבוד האדם, חירותו והשוויון בין בני-אדם. מדובר בערכים המכוננים של המערב, שישראל, ובעיקר מערכת המשפט שלה, מתיימרים להיות מוּנחים לאורם.
בחלקו הראשון של הספר נדונות סוגיות שהציתו, ושחלקן שבות ומציתות, פולמוסים בציבור הישראלי. מדובר בסוגיות כמו זו הנוגעת להשמעה פומבית של המוסיקה של ואגנר, או סוגיית הסרבנות משמאל ומימין. בחלקו השני נדונים עניינים מרכזיים בדבר זהותה של ישראל ונפשה של הציונות: משמעות מושג המדינה היהודית, תביעת השיבה הפלסטינית, חוש השבות היהודי וטיעון הזכות ההיסטורית ששימש את הציונות להצדקת השיבה היהודית לארץ-ישראל ולהצדקת השליטה בשטחים שנכבשו במלחמת ששת-הימים.
בישראל, הרוויה במחלוקות ציבוריות בוערות, שמקבלות טיפול בפוליטיקה, בתקשורת, במשפט, באמנות ובכתיבה סוציולוגית והיסטוריוגרפית, לא טיפלו רבים בניתוח מחלוקות אלה ובהבהרתן באמצעות כלים ועמדות פילוסופיים. מטרת הספר היא למלא חסר זה. גרסאות קודמות של רוב פרקי הספר התפרסמו כמאמרים בכתבי עת אקדמיים, בעיקר לאורך השנים האחרונות. כינוסם בספר זה הופך אותם לנגישים לשותפים מכל הרמות והתחומים במחלוקות הנדונות בהם.
במסגרת המחלוקות בין הימין לשמאל הפוליטיים בישראל עמדות רבות בספר אינן ימניות. ואולם, הטיעונים המבססים את העמדות האלה אינם מתייחסים בביטול לערכים שהימין הישרלי דבק בהם ושהם עיקר עולמו – ערכי הלאומיות. יתרה מזאת, טיעונים רבים המושמעים במהלך פרקי הספר מבהירים כיצד ניתן לתת לערכים האלה פשר ובסיס במסגרת תפיסת עולם המעמידה במרכז את ערכי כבוד האדם, חירות הפרט והשוויון בין בני-אדם.