ז'יד אנדרה

אנדרה ז'יד מגדולי סופריה של צרפת במאה הזו, נולד בפריס בשנת 1869, למשפחה פרוטסטאנטית. בן יחיד היה להוריו (אביו שימש כפרופסור למשפטים בסורבון) וילדותו ונעוריו עבור עליו בבדידות. את עיקר השכלתו רכש לו אצל מורים פרטיים. הספרות והמוסיקה כבשו את ליבו, ואת דרכו הספרותית החל בכתיבת מסות. אחר כך פנה אל השירה ולבסוף הרחיב את תחומי עיסוקו וכתב ביוגרפיות, סיפורת, מחזות, ביקורת, זכרונות, ואף בתרגום עסק. בשנת 1917 נעשה כמין נביא לנוער הצרפתי ודעותיו הלא-מקובלות היו נושא לויכוחים סוערים. הוא זכה לתארי כבוד רבים, ובשנת 1947 הוענק לו פרס נובל לספרות. בשנת 1951 נפטר בפריס והוא בן שמונים ואחת.

מבין ספריו החשובים ראוי לציין את חסר-המוסר (1902), שובו של הבן האובד (1907), הסימפוניה הפסטורלית (1919), מזייפי המטבעות (1925), בית-הספר לנשים (1929); רובם תורגמו לעברית.

מרתפי הוטיקן (1922) הוא ספרו הראשון היוצא לאור ב"ספריה לעם".

11033 2 אות ראשונה ז F2 RTL 0 1 11032 2 שם מחבר אנדרה ז'יד F1 RTL 0 2