בשנתו ה-65 חוזר פול אוסטר אל צורת המֶמוּאר שבה התחיל את דרכו כפרואזיקון, המצאת הבדידות (תרגם משה רון, הספריה החדשה).
בסגנונו האלגנטי המוכר ובגילוי לב חושפני הוא מספר - בגוף שני - על ההתמודדות עם פגעי הזמן, על ההבנה ועל ההשלמה שבאות עם ההתבגרות.
הוא חוזר אל ילדותו, אל הוריו, אל שנות בחרותו, אל המעלות והמורדות בחייו האישיים והספרותיים, לרבות נישואיו הראשונים והשניים, מקצת חייו כסופר נודע ומסעותיו בעולם.
זהו סיפור אישי מאוד - משברים ושמחות, כאב ואושר - ועם זאת מזמין את הקורא למצוא בו גם את עצמו.