נגן החצוצרה המהולל ג'וס מודי נפטר, ועולם הג'ז שרוי באבל. אך במותו אין ג'וס יכול לשמור עוד על הסוד הגדול של חייו, שלא היה ידוע אלא לאשתו לבדה. קולמן, בנו (המאומץ) האוהב והמעריץ, נאלץ להתעמת עם האמת המדהימה, המטלטלת: האיש שהאמין שהוא אביו היה לאמיתו של דבר אשה.
אלמנתו של ג'וס, מילי, נמלטת מפני העיתונאים צמאי הסנסציה הצרים עליה, ומוצאת לה מקלט בטור, כפר דייגים סקוטי נידח, מקום שעברו עליה ימים יפים הן בילדותה והן בחופשות שבילתה שם עם בעלה. קולמן נשאר בלונדון ומנסה לאסוף את שברי חייו.
הרומן המרתק הזה מסופר בקולות שונים, המאירים את המתרחש מנקודות מבט נפרדות ואף רחוקות זו מזו, חלקן מרגשות ומכמירות לב וחלקן משעשעות ומצחיקות. אך הכל סובב בסופו של דבר סביב אהבה אחת מופלאה ויחידה במינה, אהבתה של מילי - אשה הטרוסקסואלית לכל דבר - לבעלה ג'וס, שחי את חייו כגבר והלך לעולמו כאשה. כוחו המנצח של הארוס הוא שגובר כאן על הכל, אפילו על נטיות מקובעות של מין ומיגדר.
-----------------------------------
"יופי היא מילת מפתח ביצירה זו המיוחדת במינה מכל הבחינות, שמגביהה עוף ונושמת אוויר פסגות, ולא ר בגלל העובדה שהיא מתקיימת בעיקר בנוף ההררי של סקוטלנד."
ירון פריד, "העיר"
"למעשה, 'חצוצרה' היא עוד כתב ביקורת חריף כנגד תרבות הרייטינג המודרנית על שלוחותיה ועיוותיה. ביקורת כנגד החברה שהופכת את המוות לאירוע מחולל של יחסי ציבור, שהופכת את יצר המציצנות הדורסני שלה לתרבות הפנאי המרכזית."
עמיחי שלו, ynet
"'פנס הבדיעבד', ככה ג'קי קיי קוראת, דרך מילי (הגיבורה), לאמנות הסיפור שלה: להביט חזרה אחורה אל חייכם ולקרוא אותם מחדש, לפענח אותם בכלים של אדם מבוגר, של מספר יודע-כל."
רן בן-נון, "ידיעות אחרונות"
"סיפור טוב, המסופר בכשרון רב, עם בונוס של נופי סקוטלנד וסוף אופטימי בהתייחסותו לרוח האנושית."
אורית הראל, "סגנון, מעריב"
"הספר תופס במעיים ובאמת מרגש מאוד. כמה פעמים אפשר להגיד דבר כזה על ספר שעלה לדוכנים בהפתעה."
דן לחמן, PrideZine
"...רומן ביכורים, שמחבר באיכות מקלדת מותחן פסיכולוגי, אגדה מוסיקלית ואהבה יפהפייה, שמלבלבת נגד כל הסיכויים."
אירי ריקין, "מעריב"