אביטוב ירון

 

ירון אביטוב, יליד חיפה, 1957, סופר, עורך ספרים ואנתולוגיות ומבקר ספרות. התגורר בעבר בירושלים, בהמשך בתל-אביב ושוהה לסירוגין בחו"ל.

פרסם עשרה ספרים: רומנים, קבצי סיפורים ותיעוד. בין ספריו: פתק מאמא עם עובד 2001 - רומן-סיפורים העוסק במערכת יחסים בין ילד לאמו על רקע חיפה של שנות השישים, שזכה לשבחי הביקורת והקוראים.


ספריו האחרים:
הסתכלות, דו"ח מבתי-חולים פסיכיאטריים, כנרת 1991.
כשג'ימי ביקש שיקברו אותו בעמידה
, כרמל 1995. אדון הסליחות, ספריית מעריב, 1996.
שומע במותו את הים
, ספריית מעריב, 1998.
מדריך קובה
, אסטרולוג 2001.
הלילה של סנטיאגו אסטרולוג, 2001.
יומה, גלורי 2004.
האורות של מיאמיכרמל/עמדה 2005.

כן כתב במשותף עם לידור גולדברג את 101 יום, בחזרה מהשבי בקולומביה,  גלורי, 2005.

כמחבר השתתף באנתולוגיות ספרותיות רבות, ביניהן אלה החיים שרציתי לחיות עם עובד 2003, וכן ערך מספר אנתולוגיות ספרותיות יחד עם רן יגיל, ביניהן בואי כלה, סיפורי חתונה, כרמל, 2001, טעם החיים, סיפורי אוכל, כרמל 2002 והקשב, סיפורי צבא, משרד הביטחון וכרמל 2005, סיפורים מאמצע העולם, כרמל 2005. בנוסף, ערך גם ספרי פרוזה ותיעוד.


זכה במספר פרסים ספרותיים, ביניהם פרס ארתור רופין למדעי החברה על ספרו הסתכלות (1993), פרס קרן ירושלים לספרות יפה על הקובץ אדון הסליחות 1994, פרס מענק מטעם קרן עמו"ס על שומע במותו את הים, וכן פרס ראש הממשלה לשנת תשס"ה (2005).


סיפוריו מתרחשים בין ה"כאן" (ישראל) וה"שם" (אמריקה הלטינית). סגנון כתיבתו משלב ריאליזם גרוטסקי, ריאליזם מועצם ופנטסיה. בנימוקי השופטים למתן פרס ראש הממשלה נכתב: "כתיבתו של ירון אביטוב עוסקת בפאזל האנושי הישראלי, ובעיקר ב'צברים' החיים מזה דורות בארץ. הוא כותב על השוליים החברתיים, על הדחויים והנידחים, ועל גיבורים הנפתלים עם עצמם ועם סביבתם על רקע הוויה מעיקה, ומנסים להישרד בתוך סיטואציות סבוכות. כתיבתו עוסקת בנושאים כמו חירות, כבוד האדם והפרט הבודד הנאבק על זהותו, והיא מצטיינת באנושיות רבה ואמפטיה ל'אחר' תוך הארת מורכבותו הנפשית. זו כתיבה רגישה של מספר טבעי בעל עין חדה ויכולת לתיאור מצבים בסגנון נקי ואמין (פרופ' יפה ברלוביץ, אלי עמיר ואשר רייך)".
 

11033 2 אות ראשונה א F2 RTL 0 1 11032 2 שם מחבר ירון אביטוב F1 RTL 0 2