"יש פה שתי ישויות, ארץ טבעית ומדינה אונסת", כותב צור שיזף, טייל, סופר ועיתונאי. בספרו החדש סוף הדרך, הוא מנסה לחקור, ולהבין, ובראש ובראשונה לתעד, את האונס הזה, שראשיתו באידיאולוגיה – "מתוך אמונה שאין דרך אחרת" – אבל שנמשך, וביתר עוצמה, בישראל הניזונה מתערובת של שרידי חלום ציוני-סוציאליסטי ישן וקפיטליזם דורסני חדש.

 אחרי שנים של היכרות אינטימית עם ישראל "מים עד ים" ו"מדן ועד אילת" יצא שיזף, משנת 2003 ועד אחרי מלחמת לבנון השנייה, למסע ביקורתי. הוא בוחן הנחות שגויות וחמדנות אגרסיבית שהביאו להרס הנוף, לבזבוז המשאבים ולהשחתה של כל מה שיכול לתרום לחיים אנושיים. במסע הזה מגלה גם אוהב ציון שכמו רבים מילידי הארץ היהודים הוא מתנדנד בין התרפקות על מה שנדמה לו שהחלום הציוני היה יכול להיות ובין אימה ממה שקורה כאן כיום. הצירוף המיוחד במינו של רגליים ועיניים של טייל, סקרנות ועיקשות של עיתונאי חוקר וכושר כתיבה של סופר עושה את המסע הזה, מהגליל ועד ים סוף, ואל שורשיה הנפתלים של אהבת המולדת, למסמך נדיר המעורר געגועים, תהיות וחלחלה.

צילומי העטיפה: צור שיזף

כריכה קדמית: המעיין בכפר חרוב; אנדרטה לנופלים במלחמת השחרור בכפר יהושע, בתיה לישנסקי 1953-1953.

עיצוב העטיפה: דורית שרפשטיין