נושאים וסדרות

סדרה תעודה

אחי, לדוגמה מאת: אווה טים "אני בוכה כאילו עלי להזיל את כל הדמעות המודחקות גם על אי הידיעה, על אי הרצון לדעת, של האם, האב, האח, על מה שיכלו לדעת, מה שהיו חייבים לדעת... הם לא ידעו כי לא רצו לראות, כי הסיטו את מבטם הצדה."

אישה בברלין
מאת: אלמונית
"כשקמתי, סחרחורת, בחילה. קרעי הבגדים צנחו אל רגלי. התנודדתי אל חדר האמבטיה דרך הפרוזדור, על פני האלמנה המתייפחת. ישבתי שפופה על דופן האמבטיה, לא העזתי לשטוף, כי שוב ושוב עלה קיא בגרוני והמים בדלי הרחצה מעטים כל כך. אז אמרתי בקול: לעזאזל! וגמרתי אומר." היא גמרה אומר לשרוד.

במחוזות זרים
מאת: אילנה המרמן
"ניסיתי להתנגד, ביקשתי שיעזבו אותי, והם אמרו לי המלה `לא` לא קיימת בשבילך. את עכשיו גופה מהלכת, את כמו עבד שלנו - אם תתנגדי, את תמותי בגיל צעיר מאוד, הביתה לא תחזרי. תביני, אם את רוצה לחיות תצטרכי לעבוד בשבילנו." בכתיבה מרתקת וכובשת את הלב בכנותה, ומתוך אכפתיות והעזה מעוררת השתאות מתעדת אילנה המרמן את מסעה האישי אל מחוזות הסחר בנשים בישראל.

גנבת השואה שלי
מאת: נעם חיות
תיעוד כן, אישי וישיר ומחוספס לפעמים, של מהפך שחל בחייו של צעיר ישראלי. תחילת הסיפור במושב ותיק ומבוסס בעמק יזרעאל, לב הקונסנסוס הציוני, חממה לטיפוח האמונה בצדקת הדרך – וסופו בשוליים האידיאולוגיים של החברה הישראלית של שנות האלפיים.

טיולים בפלסטין
מאת: רג`א שחאדה
הכמיהה לחירות אישית ופוליטית חוברת לאהבת הכתיבה הספרותית ולשליטה במגוון קולותיה. מתוך אלו נבנה הספר היפה והמעניין הזה, המפגיש את הקורא עם המציאות האקטואלית של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני מנקודת מבט אחרת, רעננה ומפתיעה, אם כי לא מעודדת.

יומנים 1933 – 1945
מאת: ויקטור קלֶמפֶּרֶר
ויקטור קלמפרר תיעד ברשימותיו גם את מלחמתו הפרטית על חייו ועל שפיותו שלו, וכך הניח אחריו סיפור מרגש ומרתק לא פחות של גבורה אישית צנועה: גבורתם האפורה שלו ושל אשתו אווה, שני "אנטי גיבורים" מזדקנים, שיצאו חיים מן החורבן הגמור של עולמם בלי שיכלו לנקוף אצבע כדי למנוע אותו.

מביירות לג`נין מאת: עירית גל ואילנה המרמן עדויות וזיכרונות של ארבעה עשר ישראלים שלחמו במלחמת לבנון, כפי שסופרו לעירית גל ולאילנה המרמן עכשיו, עשרים שנה אחרי, מהמקום שהם ואנחנו עומדים בו כיום.

רדי מהר, שמש
מאת: מייקל גרינברג
"אני מרגישה כאילו אני נוסעת ונוסעת ואין לי לאן לחזור," אומרת סאלי בת החמש-עשרה לאביה ביום קיץ אחד, חם ומחניק, במנהטן. כעבור זמן קצר נקבעת במחלקה פסיכיאטרית אבחנה רפואית לאותו מסע שקרע את הנערה מאביה ומשִׁגרת יומה ושיבש לחלוטין גם את חייו שלו: "הפרעה דו-קוטבית", או בשמה המוכר יותר: "מאניה-דפרסיה". כרוניקה ספרותית של כברת הדרך הקשה שעשה האב, מייקל גרינברג, בקיץ ההוא עם בתו שהוגדרה פתאום חולת נפש

שחר במדבר
מאת: נואל פאוְרֶלְיֶר
השנה 1956, המלחמה באלג`יריה נהיית אכזרית יותר ויותר. נואל פאורליר, צעיר חובב ציור בן 22, נשלח לאלג`יריה עם מגויסי מילואים אחרים מן הצנחנים, להשתתף במה שמכונה למרבה האירוניה "השכנת-השלום". אין הוא אדם פוליטי במיוחד וגם לא מרדן מובהק. אבל המלחמה הזאת של ארצו רעה בעיניו מלכתחילה.

תפתחו, משטרה!
מאת: נורית וורגפט
לפעמים קשה לזכור זאת: כ-200,000 מהגרי עבודה נמצאים בקרבנו, יותר ממחציתם באופן לא-חוקי. נוכחותם כמעט שלא מורגשת, כאילו אינם אלא רקע להוויה הישראלית. קל מאוד להסיר אותם מסדר היום ולהתעלם מקיומם, מה גם שהם עצמם משתדלים מאוד שלא לבלוט.