 | בלבול השפות בין המבוגרים לילד מאת: שנדור פרנצי האם הפירושים הם המסייעים בטיפול, או החווייה החדשה שעוברים יחדיו המטפל והמטופל? האם כדי שאנליזה תצליח, על האנליטיקאי לחשוף את צפונות לבו לא פחות מהמטופל? האם הדגשת הפנטזיות בטיפול מסיחה את הדעת מהשפעת הילדות הממשית, על חלקיה הטראומטיים? |  |
|
|
 | הטיפול הפסיכואנליטי מאת: זיגמונד פרויד שיטות הפסיכותרפיה המקובלות היום הן ברובן פיתוחים ונגזרות של גישתו הפסיכואנליטית של פרויד. אולם עבודותיו של פרויד עצמו על שיטת הטיפול שפיתח לא תורגמו עד כה לעברית, בין היתר בשל חשש שהועלה בעבר, שמא תפריע למטופלים הקריאה בהן. |  |
|
|
 | הילד, "מחלתו" והאחרים מאת: מוד מנוני זוהי עבודה מקורית ויצירתית, המשקפת את מפגשה הייחודי של מנוני עם הילדים ה"חולים" ועם המבוגרים שבחייהם. מנוני מצליחה לקלוט מתוך התבטאויות הילדים את הדרך שבה ערערו רגשות המבוגרים ודיבוריהם את עולמם הפגיע. היא מחפשת ללא לאות אחר הביטוי הקולע לחוויית הילד, שיאפשר לו להשתחרר מהסד הפנימי שבו הוא כלוא.
|  |
|
|
 | הקצה הפרימיטיבי של החוויה מאת: תומס אוגדן תומאס אוגדן, פסיכואנליטיקאי, החי בסאן-פרנציסקו, מציג כאן את הרובד הקדום ביותר של החיים הנפשיים – רובד של חוויות חושיות קדם-מילוליות – אותו הוא מכנה אוטיסטי – מגעי. חוויות אלה הן שקובעות את התחושות של קיום או היעדר תיחום, של המשכיות או סכנת התפוגגות, של חיוניות או קיפאון מתוך אימה. |  |
|
|
 | השבר הבסיסי מאת: מיכאל באלינט הספר, The Basic Fault, הוא חוליה מרכזית בהתפתחותם של מודלים פסיכואנליטיים המדגישים יחסי אובייקט, תהליכים אינטרסובייקטיביים ואת הצורך של העצמי בהכרה. "כל האירועים המובילים לשינוי", טוען כאן מיכאל באלינט (1896-1970) "מתרחשים בסופו של דבר בין שני אנשים, ולא בתוך אחד מהם". |  |
|
|
 | כיצד מרפאת האנליזה? מאת: היינץ קוהוט את ספרו האחרון והמסכם, "כיצד מרפאת האנליזה", מקדיש קוהוט לגילוי גרעינה המרפא של האנליזה, שבמרכזו ניצבת האמפתיה. חקירתו הנוקבת והווירטואוזית נעה בתנודה, לעיתים פרדוקסלית ולעיתים הרמונית, בין המשגת האמפתיה ככלי לחקירת הנפש לבין זיקוקה לעמדה אתית של חמלה מכוננת. |  |
|
|
.jpg) | מאי-מהות לאימהות מאת: ענת פלגי-הקר ידוע שהפסיכואנליזה מרבה לעסוק באימהות, אך בדיקה קפדנית יותר מגלה שברוב המקרים מדובר באם כאובייקט: מה נחוץ לילד מאימו, איך היא משפיעה על התפתחותו. ואילו האם כסובייקט – חוויותיה שלה, צרכיה וחששותיה, הקונפליקטים והפנטזיות שלה – לרוב נמחקת. |  |
|
|
.jpg) | מיניות ואהבה מאת: זיגמונד פרויד מחשבתו של פרויד פתחה דף חדש בהתייחסותנו למיניות ולאהבה. הוא התחקה אחר שורשיה המוקדמים של התשוקה המינית, והראה כיצד הופכות תחושות הנאה ילדיות למסד העתידי של המיניות הבוגרת... |  |
|
|
 | מלאני קליין מאת: חנה סגל מה הן התשוקות והחרדות העמוקות ביותר המשפיעות על חיינו, ומה מקורותיהן בחוויות הילדות המוקדמת? שאלה זו העסיקה כל חייה את מלאני קליין (1882-1960 ), אחת הפסיכואנליטיקאיות המהפכניות והנועזות ביותר שפיתחו ושינו את התאוריות של זיגמונד פרויד. |  |
|
|
 | משחק ומציאות מאת: ד.ו. ויניקוט "משחק ומציאות" הוא הספר האחרון שכתב ד. ו. ויניקוט, שרבים רואים בו את הפסיכואנליטיקאי החשוב ביותר לאחר פרויד. כאן סיכם באופן הבשל והמגובש ביותר את מפעל חייו. |  |
|
|
 | עושי הנפשות מאת: ערן רולניק פרדסן מפתח תקווה נוזף בזיגמונד פרויד על שבגד בקודשי ישראל. חבר קיבוץ מדווח לפרויד על יכולותיהם הטלפתיות של תושבי הארץ הערבים. ח"נ ביאליק מוחה על החיטוט הפרוידיאני ביצירתו. אנליטיקאי מרקסיסט מבקש לשחרר את ילדי הקיבוץ מהתסביך האדיפלי. פסיכואנליטיקאית מתבקשת להתייצב בפני ועדה שתבדוק אם חרגה מהפסיכואנליזה הקלסית. |  |
|
|
 | עצמי אמיתי, עצמי כוזב מאת: דונלד ו` ויניקוט 19 ממאמריו החשובים ביותר של מי שנחשב בעיני רבים כפסיכואנליטיקאי המקורי והחדשני ביותר בדור שאחרי פרויד. נוסף על מבוא כללי וסקירה ביוגרפית, לכל המאמרים, שכולם מתורגמים לעברית לראשונה, נלווים מבואות ממוקדים. |  |
|
|
 | פירוש החלום מאת: זיגמונד פרויד היסטוריונים של התרבות מציינים את פרסומו של פירוש החלום ב-1900 כאחד מרגעי הפתיחה המשמעותיים של המאה העשרים; רגע שבו החלה החשיבה הפסיכואנליטית, ובמרכזה תשומת הלב לתהליכים לא-מודעים, לחלחל לתוך התרבות המערבית. מקומו של פירוש החלום מובטח בכל רשימה של "הספרים החשובים ביותר", כקלאסיקה מודרנית. |  |
|
|
 | פרויד ודורה דורה, נערה וינאית נבונה בת 18, מגיעה בשלהי שנת 1900 לאנליזה אצל זיגמונד פרויד. פרויד מצליח לגבש עד מהרה הבנה מבריקה לבעיותיה, ולדרך שבה מושפעים חייה, מצוקותיה וחלומותיה מהתנהגות האנשים הקרובים לה... |  |
|
|