דב אלבוים נולד בירושלים בשנת 1970. הוא בן תשיעי למשפחה חרדית וגדל והתחנך בישיבות חרדיות, עד שבגר את ישיבת "חברון" בירושלים. עם גיוסו לצה"ל עזב את המערכת הדתית ושירת ככתב צבאי בביטאון חיילי צה"ל "במחנה". לאחר מכן, עסק מספר שנים בעיתונות וכתיבת מאמרים עבור העיתונים "חדשות" ו"ידיעות אחרונות" במקביל ללימודים באוניברסיטת תל-אביב. הוא בוגר התוכנית הבינתחומית למצטיינים של אוניברסיטת תל אביב, ועוסק במחקר בפילוסופיה יהודית, קבלה וחסידות. בשנים האחרונות הוא משלב כתיבת פרוזה ומחקר אקדמי במגמה ליצור שילוב רעיוני בין המחשבה והחיים החילוניים למערכות חשיבה דתיות, ומתוך תפיסה שהעולם הרעיוני והאמנותי מפרים זה את זה. דב אלבוים פרסם מאמרים רבים בהגות ובמחקר. ספרו הראשון "זמן-אלול" [1997] עוסק בקבוצת נערים בתוך העולם החרדי הסגור, וספרו השני "חיי עם האבות" [2001], הנו שילוב של אוטוביוגרפיה ופנטסיה הנוגע במהויות היסוד של התנ"ך, החיים בעולם המודרני והמגע האנושי עם האל. ספרו השלישי "מסע בחלל הפנוי - אוטוביוגרפיה רוחנית" (2007) הוא רומן תיאולוגי הבוחן את תקפות החלטתו לחזור בשאלה. ספרים אלו זכו לביקורות ספרותיות מהללות בעיתונות הישראלית. "חיי עם האבות" זכה אף בפרס 'נשיא המדינה' לשנת תשס"ב.
כמו כן כתב דב אלבוים את ספרי הילדים "האריה הרעמתן והג'ירפה גם" ו"זאביק התמנון והסוסון אפרים".