החיפוש אחר הקבב הרומני.. ספר משעשע על אדם אחד (קדמון) עם חזון. סיפור לילדים מאת מאיר שלו. איורים: יוסי אבולעפיה.

החיפוש אחר הקבב הרומני.. ספר משעשע על אדם אחד (קדמון) עם חזון. סיפור לילדים מאת מאיר שלו. איורים: יוסי אבולעפיה.

סיפור מפתיע, פעמים מעציב ופעמים משעשע, על אהבה וגעגועים, יופי ובדידות, תשוקה ומריבה, שני לבבות ובשר אחד.

ספר מנקודת מבטו של ילד, על תרבות הפנאי של אבא ואמא שאין לו בה חלק. סיפור לילדים מאת: מאיר שלו. איורים: יוסי אבולעפיה.

בן חמישים ושתיים רפאל מאייר הוא הגבר הזקן ביותר בתולדות משפחתו. הוא חי ועובד בנגב, ומתוך תחושה שמותו קרב, מוצא מפלט בנוף ובבדידות שעבודתו מעניקה לו. בביתו במדבר הוא נזכר בימי ילדותו בירושלים, בסתת הזקן אברהם - ידידו הטוב - בארבעת הגברים המתים ובשש הנשים החיות המלוות אותו: אמו, סבתו, שתי דודותיו אחותו וגרושתו.

ספר שירים לילדים, ובו חרוזים משובבי לב, סיפורים, צבעים ודמיון. השירים והאיורים מפליאים בדקויותיהם ומחזירים אותנו לילדות של פעם, לשירי הילדים שקראו לכולנו לפני השינה.

בשנת 1994 היה מאיר שלו "סופר תושב" באוניברסיטה העברית והעביר שם סדרה של הרצאות שמשכו קהל רב ושודרו ב"קול ישראל". ההרצאות עסקו בביטויי האהבה והגורל, הטבע והבדיה, היופי והזכרון.

"הספר הזה הוא לא ספר הדרכה ולא ספר לימוד, לא של בוטניקה ולא של גינון. אין הוא אלא קובץ של רשימות על גינת בר צנועה אחת ועל הגנן שעובד ושומר אותה, מי שבגיל די מאוחר מצא לו תחביב, ואולי אף אהבה חדשה".

פעם אחת בא החורף, אבל גשם לא ירד ולא היו עננים. "העננים גרים במערה על ראש ההר" אמר סבא אהרון לחבריו, "צריך לעלות לשם ולבדוק מה קרה." "אנחנו לא מאמינים לך," אמרו החברים, "תמיד יש לך כל מיני סיפורים משונים." אבל סבא אהרון התעקש, אמר שאין ברירה ומוכרחים.

סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחריתו ליל אהבים, שהתרחש באוקראינה ובפלשתינה, בארצות הברית ובישראל, על שואב-האבק של סבתא שלי ומעט גם עליה עצמה.

ליעל אחות של מיכל (שאבא קורא לה "שדה משחת" ו"פרא אדם"), נולדו תאומים ופתאום היא דודה. אז מיכל חושבת על זה, ומחליטה להיות דודה טובה. אפילו שזה קשה..

סיפור על טרקטור גדול לילדים קטנים

הטרקטור הגדול והאדום כבר ישן. יש עכשיו בכפר טרקטור חדש. מה יהיה על הטרקטור הישן ועל הדוד אהרון?

על ראש של ילד קטן יש ביצה קטנה, קטנטנה. ממנה יוצאת נחמה הכינה, למסעות והרפתקאות משעשעות ומרתקות.

סִפּוּרָהּ שֶׁל נֶחָמָה, הַכִּנָּה הֲכִי יְדוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁקָּפְצָה מֵרֹאשׁ לְרֹאשׁ וְרַק חִפְּשָׂה מִישֶׁהוּ שֶׁיֹּאהַב אוֹתָהּ.

יום אחד, כשאפרת פתחה את המגירה של הצלחות, היא שמעה מתוכה לחישה. מישהו אמר: "אותי... אותי... תיקחי אותי בבקשה..." "מי זה מדבר?" שאלה אפרת. "זאת אני," אמר הקול, "הצלחת שהכי למטה, הצלחת שמתחת, המסכנה והמקופחת, תיקחי אותי בבקשה אל השולחן... תמיד לוקחים את הצלחות שלמעלה ואני נשארת כאן."

בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם נִמְצָא הַיָּם הַתִּיכוֹן, וּבְאֶמְצַע הַיָּם הַתִּיכוֹן נִמְצָא הָאִי סִיצִילְיָה, וּבְסִיצִילְיָה יֵשׁ קַטָּר שֶׁמּוֹשֵׁךְ שְׁלוֹשָׁה קְרוֹנוֹת וּמֵבִיא נוֹסְעִים אֶל הָרַכֶּבֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁדּוֹהֶרֶת לְרוֹמָא. בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁהָרַכֶּבֶת הַגְּדוֹלָה יוֹצֵאת לְדַרְכָּהּ, הוּא חוֹשֵׁב: "גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְרוֹמָא".

מִי הִתְנַדְנֵד לְמִי? מִי נָפַל לְמִי? מִי קִבֵּל אֵיזוֹ מַתָּנָה מֵאֵיזוֹ פֵיָה? מֵאִיר שָׁלֵו עִם סֵפֶר יְלָדִים חָדָשׁ, מַצְחִיק וּמְעוֹרֵר מַחְשָׁבָה עִם צִיּוּרִים נֶהֱדָרִים שֶׁל מִישֵׁל קִישְׁקָה.

עֶרֶב אֶחָד, כְּשֶׁהֲדַס שִׂחֲקָה בַּבֻּבָּה, סַבּאָּ שֶׁלּהָּ הִגִיִּעַ: “שָׁלוֹם הֲדַס, הֵבֵאתִי לָךְ סֵפֶר חָדָשׁ וּגְלִידָה בְּגָבִיעַ. אוֹתָהּ תֹּאכְלִי מִיָּד וְאַחַר כָּךְ נִקְרָא מְעַט, כִּי גְּלִידוֹת נְמַסּוֹת מַהֵר אֲבָל סְפָרִים לְאַט.”

פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור. יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה - סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אשתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.

סיפור אהבתם של שלושה גברים לאשה אחת, אם בנם זיידה. עלילה המתפרסת על פני כשלושים שנה – משנות העשרים ועד שנות החמישים ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל.

בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁאִמָּא כְּבָר מְאוֹד מְמַהֶרֶת וְאוּרִי כְּבָר סוֹף־סוֹף מוּכָן, הוּא מוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה, מַמָּשׁ לֹא רוֹצֶה, בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה, לָלֶכֶת לַגַּן.

מהדורה מיוחדת של הספרים, רבי־המכר האהובים: עשו | כימים אחדים | בביתו במדבר. לכבודו של מאיר שלו (2023-1948), מבכירי הסופרים הישראלים.

סָלִי אַלּוּף בּקְָרָטֶה. גּםַ סַבּאָ שׁלֶּוֹ הָיָה חָזָק פּעַַם, אֲבָל הוּא כְּבָר לֹא צָעִיר, וְסָלִי מַחְלִיט לְהָגֵן עָלָיו. מֵהַכֶּלֶב, מֵהַקּוֹרְקִינֵט, מֵהַמֵּטֵאוֹר – סַכָּנוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ אוֹרְבוֹת בָּרְחוֹב! טוֹב שֶׁגַּם לְסָלִי יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁשּׁוֹמֵר עָלָיו.